מוקדם יותר היום הופיע ציוץ של רשת מוזס שקרא קריאה:

אתם חייבים אייפון עכשיו – אתם יודעים למה? כי אפשר להזמין דרכו משלוח ממוזס! http://itunes.com/apps/imoses

אח"כ כבר הייתה גם בפייסבוק הודעה, אבל, זה כבר אולד ניוז בכל מקרה, אייפון כבר יש לי, ובדיוק אני מחפש מה לאכול היום לצהריים, אז הייתי חייב לנסות.

האפליקציה די חדשנית בארץ, אני חייב להודות. כבר ראינו אפליקציית הזמנת פיצה של פיצה האט בארה"ב, ואנחנו מכירים אפליקציות לשיתוף המקומות בהם אנחנו נמצאים (foursquare, gowalla) או תמונות של האוכל אותו אנחנו אוכלים (fiddme), אבל זה די חדש פה. הניווט הוא לא אייפוני קלאסי, שזה ממש יפה ומתחשב, לדעתי.

האפליקציה כוללת מידע על הסניפים, כולל יכולת להתקשר, להזמין מקום ולראות את הסניף על המפה. ישנה חנות שמוכרת מרצ'נדייזינג של מוזס – תיקיה, חולצות, כובעים – וישנו החלק המרכזי של האפליקציה, שהוא דפדוף בין המנות שיש למוזס להציע לנו, כולל עיסקיות, מנות ראשונות, עיקריות, סלטים, תוספות, שתיה וקינוחים. למנות ניתן לבחור את דרגת העשייה, תוספות על ההמבורגר, תוספות ליד ההמבורגר, וכן הלאה. אחרי משלוח ממלאים את הפרטים, ניתן להתחבר כחברי מוזס, ולקבל הטבות (לא יודע, אני לא חבר כזה של מוזס). אחרי שנשלחת הזמנה, ניתן לשחק בשני משחקים של מוזס, Art Attack או Finding Moses. הראשון הוא משחק בו צריך לשמור את מוזס בין החלק התחתון לעליון של המסך, ובשני זה פאזל משעשע.

בגדול, אחלה אפליקציה, נותנת בראש למתחרים והיא רעיון טוב לאתרים כמו 10ביס, אבל כמה דברים מפריעים לי:

• המפה היא לא המפה של האייפון, אלא תמונה. לא ניתן לנווט את עצמנו לסניף
• אין חיווי על זמני המשלוח. זה קצת הכאיב לי, כי רק אחרי שעה ההזמנה שלי נקלטה
• יכול להיות שחסרה תמונה גדולה יותר של הפריט, אולי קצת יותר טקסט עליו
• בהערת אגב, ויכול להיות שזה חבלי לידה בלבד, ההזמנה נקלטה שעה אחרי ששלחתי אותה, כך שהאוכל הגיע רק אחרי כשעתיים

מזמן לא כתבתי על מזחק לאייפון, וזה לא בגלל שאין משחקים חדשים ומלהיבים, זה בגלל שאני פשוט התמכרתי למשחק iBomber. המשחק הזה ממכר בכל-כך הרבה רמות, שלפעמים אני מוצא את עצמי משחק איזה משחקון קטן לפני השינה, סתם ככה.

המטרה של המשחק היא לפוצץ דברים באמצעות המטוס בו אנחנו טסים. יש פצצה רגילה בכמות בלתי מוגבלת, ויש מגוון של חימוש שאנחנו יכולים לאסוף תוך כדי המשימה, אחרי שפוצצנו דברים, ואז אותו החימוש מגיע בכמות מדודה. יש לנו מד חיים בצד שמאל של המסך, ואנחנו בסדר כל עוד הוא לא מתרוקן, אבל אל דאגה – גם עזרה ראשונה אנחנו יכולים לקבל תוך כדי המשחק. בקיצור, משחק קלאסי של לכוון ולירות. עולה 2.99$ באפסטור, אבל שווה את זה.
בנוסף, ראיתי שעכשיו מוכרים עוד שני שלבים של המשחק ב-0.99$, ככה שהמשחק לא מסתיים ב-14 השלבים הקיימים.

האייפון שלי מגניב. זה לבן, זה קבוע, וזה ככה כבר כמה חודשים, מאז קניתי אותו בארה"ב. לפניו היה לי אייפון מגניב אחר, אבל הוא כבר אולד ניוז. מה שכן, גם כשהוא מגניב, הוא צריך אביזרים שיסייעו לו לשמר את המגניבות שלו. ארבעה אביזרים עיקריים עוזרים לו להיות כזה:

1. Power Support Anti-Glare Film Set – מגן המסך שלו. זהו מגן מסך שקניתי בחנות של אפל מספר פעמים, כולל פעם אחת באינטרנט כי לא הייתה לי חנות אפל במרחק סביר מהמקום בו שהיתי. זו מגן מסך פשוט ועובד, עושה עבודה טובה בשמירה על המסך, ואני מדביק כזה על המסך של האייפון שלי עוד מאז הוא היה 2G. נתתי גם לחברים שהיו צריכים, והוא נראה יותר טוב ומרגיש יותר טוב מכל מגן מסך שאחרים קנו בדילאקסטרים ודומיו.
אני חושב שלשמור על מסך-מגע של מכשיר שעולה כמה מאות דולרים שווה את ה-15$ לשני מגנים כאלה.

2. iClooly Aluminum Stand – מעמד לאייפון שעשוי מאלומיניום, שגורם לו להראות כמו iMac (זמין באמזון). הוא ניתן לסיבוב של 90 מעלות, כך שניתן להשתמש בו גם על הצד (יש תוכנות שמעדיפות את הצד השני שלו, וזו בעיה מסוימת). הוא מגיע עם כבל מאריך לאוזניות ומכיל פתחים לשקע האוזניות ולכבל החיבור ל-USB, וגם כשאייפון יושב בו, ניתן ללחוץ על לחצני הווליום וה-Power. חמוד חמוד, ויש לי אחד בבית ואחד במשרד.

3. זרוע לרכב מבית HANDY – כשמה כן היא, מתחברת בוואקום לשמשה הקדמית ברכב ומחזיקה את האייפון. ישנו חריץ כדי להחבר את כבל ה-USB, ומחזיק מעמד בכבישים משובשים, גבשושיות (באמפרים, נקניקים, איך שלא תקראו להם) ובמצבים בהם אפילו האייפון חשב שאני מנער אותו ושאל אותי אם אני רוצה לעשות Undo (טיפ: כדי לבצע Undo באייפון, פשוט שקשקו אותו). יש גישה לכל הכפתורים של האייפון, רק חבל שאין חור מובנה למצלמה – אולי כי לא חשבו על זה שנרצה לצלם משהו תוך כדי נסיעה, בטח לא חשבו על האופציה של להעלות צילום ל-Waze או משהו.

4. מטען רכב – אם אני כבר נוסע עם האייפון, ולעיתים נוסע עם תוכנת Waze פתוחה, או סתם נוסע רחוק וחושש שהסוללה באייפון תתרוקן, הרי עכשיו יש לי מטען לרכב לאייפון, שעובד מעולה ואני לא צריך להתחבר לחשמל תמיד. סיפור מצחיק עם המטען הספציפי הזה, הזמנתי אותו מהאתר ZipTip, ששלח לי אותו ממש במהירות, רק מה, חייבו אותי ב-10 אגורות יותר מהמחיר שצויין במוצר ובאישור ההזמנה. עכשיו, אין לי בעיה לשלם 10 אגורות יותר, אבל כשעושים חיוב בכרטיס אשראי, אפשר להיות מדויקים עד לרמת האגורה, ופה היה עיגול לחובתי, אז עשיתי מה שיכולתי לעשות, אחרי שכתבת על זה בטוויטר – כתבתי להם דרך האתר הודעה. שבוע ומשהו אח"כ, חסר תשובה עשיתי מה שכל ישראלי היה עושה כשלב ראשון – כתבתי ביקורת שלילית בזאפ. יומיים אח"כ חוזר אלי בטלפון מנהל מכירות שלהם, ואמר לי שהייתה בעיה נקודתית עם החיוב, ואז הבחור שמטפל בפניות הגולשים היה בחופש שבוע. אני, שרק רציתי הכרה מהחנות, הסתפקתי בזה, אבל מנהל המכירות התעקש לפצות אותי באיזו דרך, וכמה ימים אח"כ קיבלתי בדואר כיסוי לאייפון ומדבקות מסך.

אני משתמש כמה וכמה שבועות בתוכנת הניווט של Waze על iPhone, ובגדול אני די מרוצה. אני יודע איפה יש תאונות, איפה הכבישים עמוסים, ואיך כדאי לי להכיג לעבודה וחזרה כל יום. כבר קרא לי שנסעתי בשבת לאמא שלי בזכרון יעקב, ופתאום ראיתי שנוצר עומס בכביש 2 צפון, וכמה שניות אח"כ עלה על הכביש סמל של תאונת דרכים, ואכן, לא עברו כמה דקות וראיתי את העומס והתאונה עצמה. תאונת דרכים קלה, נראה לי.
אחד החסרונות שאני מרגיש הוא שהמפה לא באמת מכירה אותי, ודורשת ממני לסוע בדרכים מסוימות, למרות שאני יודע שרמזורים בהכרח יאטו אותי במקום לפנות לי נתיב מהפקקים. גם העובדה שאני מפעיל את התוכנה יום יום באותו המקום בערך, באותן השעות בערך, והיא כאילו הפעילו אותה לראשונה, לא מכירה ולא יודעת. עכשיו, זה די "קוף אחרי בנאדם", אבל זה עדיין היה נחמד לראות היום את החלון הבא כשהפעלתי את Waze, כמה ימים אחרי שעידכנו אותה לגירסה 1.7:

בשמונה ועשרה יוצאים מהבית לאסוף את יבגני ליד גני התערוכה

חצי שעה אח"כ, כשיצאתי מתחנת רכבת האוניברסיטה (יבגני הבריז, אבל עדיין הייתי בדרכי לעבודה) התוכנה שאלה אותי אם אני רוצה לנסוע לרמת השרון, שם אני אכן עובד. מעולה, מעולה, מעלה.

דומינוס פיצה פתחו סניף וירטואלי בתוך Ynet, זה נחמד אם אני גולש ב-Ynet וקורא חדשות, ופתאום מרגיש רעב. למען האמת, יש להם מבצע מעולה, כפי שנחשף בעמוד הבית של החנות החדשה:

תוספות ללא הגבלה (בכוכבית למטה: עד 5 תוספות)

לכאורה מבצע משתלם – קונים פיצה משפחתית אחת עם תוספות ללא הגבלה ומחירה הוא 69.90, או שתי פיצות משפחתיות או יותר עם תוספות ללא הגבלה, כשכל פיצה עולה 49.90. בכוכבית קטנה מתחת לשני התיאורים, ניתן לראות שללא הגבלה, לפי המילון המעודכן של דומינוס פיצה, הוא בעצם עד 5 תוספות. כל הכבוד!

אמנם הכתבה על החנות הוירטואלית בגלובס לא כוללת מידע מכירתי, אבל הכתבה ב-Ynet דווקא מזכירה שמדובר ב"עד 5 תוספות".

לפני יותר מחודש שלח לי שוקי גלילי מייל, וביקש שגם אני אכתוב פוסט על קמפיין עמלות הבנקים של המועצה הישראלית לצרכנות. כבר יותר מחודש שהמייל הזה יושב לי בתיבת הדואר הנכנס בג'ימייל, הוא המייל הכי ישן שלי שם (כל השאר מאונדקס ומתוייג, כמובן). כמו שכתבתי לשוקי לפני כמה ימים על זה, באמת שאין לי מה לחדש בעניין. אני גם לא מבין כ"כ מה קורה שם, ולמען האמת, קצת קשה לי לראות איך פוסט שאני כותב גורר שינוי מדיניות, במיוחד של הבנקים בישראל. ואני עוד קפיטליסט

קודם כל, אני רוצה לקחת פיסקה שכתב שוקי בפוסט בבלוג שלו על העניין:

אין עמלות כאלו בכמעט אף מדינה מערבית, מסיבה פשוטה: לבנקים יש אינטרס שנפקיד את הכספים שלנו בידיהם, כדי שיוכלו להלוות אותם. בענף בנקאות שיש בו תחרות העמלות הן מהוות גורם מעכב ולכן התחרות שוחקת אותן עד שהן נעלמות. לעומת זאת, כאשר יש קרטל, אין צורך להיות תחרותיים ולכן הבנקים בישראל יכולים להרוויח פעמיים – גם ממי שמפקיד את הכסף וגם ממי שמקבל כסף כהלווה. במקום לבצע את תפקידם, לשמור על כספנו ולהעניק באמצעותו אשראי, הם מכרסמים בו בדרכי עורמה ובתחשיבים מסובכים שאיש לא מבין.

עכשיו אני רוצה לכתוב מניסיון של אולי חצי שנה, שזה משך הזמן בו יש לי חשבון בבנק אוף אמריקה: כשאלעד לקח אותי לפתוח חשבון, שנינו קיבלנו קצת כסף כיס, כי חבר עם חשבון מביא חבר שפותח חשבון. ישבנו שם אולי שעה, ועברנו על מלא ניירות, ובסופו של דבר יצאתי עם כרטיס דביט, חשבונות checking ו-savings, ומכיוון שאני סטודנט (לטייס, אבל סטודנט) יש לי הטבות מסוימות בחשבון. כמובן שאין לי תשלום חודשי על החשבון עצמו.
מעבר לזה, על החשבון בארץ אני משלם אי אלו עשרות שקלים בחודש, כי ככה. לי זה פחות מפריע, אך יש אנשים שזה כן מפריע להם, וזו בעיה, וזה מה שהקמפיין מנסה לעורר, וכמו ששוקי כתב – "בתחילת השבוע יהיה דיון בנושא בוועדת השרים לענייני חקיקה וסטנלי פישר "פועל כאחרון הלוביסטים" כמו שמישהו אמר".

מהבלוג שלי לא תצא הבשורה, אבל, לפחות אני אתן קישורים לניתוח כלכלי בנושא ביטול עמלות העו"ש של שלומי דגן, שהוא כלכלן מהמועצה הישראלית לצרכנות, ולעמוד הבלוגרים נגד עמלות העו"ש.

לפני כשבוע התחילו לצוץ לי במשרד מסכים כחולים על המחשב, שמריץ חלונות 7. בהתחלה זה היה חמוד, ואפילו נהניתי לצייץ על זה. אך כשהגיעה כמות המסכים הכחולים ל-5 ביום, כבר נבהלתי. זה לא הגיוני שאני חי בחוסר וודאות שכזו, מפחד מהמסך הכחול הבא – בין אם האינטרנט אקספלורר עובד או לא. בשלב הזה התחלתי לבדוק את העניין. צילמתי את המסך הכחול, והלכתי לסניף הגוגל שלי, לחפש את הודעת השגיאה המוזרה. לאחר כמה וכמv חיפושים, הגעתי לתובנה שמדובר בתוכנה בשם Hotspot Shield, שהתקנתי על פי המלצה של יבגני כשבוע לפני המסכים הכחולים, והיא אמורה לקשר אותי לאינטרנט באנונימיות כלשהי, עם הגנה מסוימת. מה שהתוכנה הזו עשתה, הוא להוסיף לי למנהל ההתקנים התקני רשת של התוכנה, כך שכשהסרתי אותה – פתאום לא יכולתי יותר להתחבר לאינטרנט עם כבל רשת. למותר לציין, שאפילו עכשיו אני מחובר פה במשרד לרשת עם כרטיס רשת אלחוטי שמחובר ב-USB.

מסך כחול בחלונות 7

הודעת השגיאה שקיבלתי, אגב, היא DRIVER_IRQL_NOT_LESS_OR_EQUAL , והיא מדברת על קובץ בשם HssDrv.sys. גיגול של העניין מצביע על כך שיש עוד אנשים שנתקלו בבעיה עם התוכנה הזו, והם לא משתמשים בשפה יפה כשהם מגלים שהיא תוקעת להם את המחשב וגורמת למסכים כחולים.

עדכון:
אני לא ממש יודע למה, אבל הגעתי לבדוק את מאפייני הרשת שלי (Local Area Network), ואיפשהו בין כל מה שמותקן שם מצאתי גם משהו שקשור ל-Hotspot Shield, ואחרי שהסרתי אותו יכולתי להתחבר לרשת כרגיל. אז אני מאושר, ונטול התוכנה הזוועתית הזו.

ביום שישי, קצת אחרי הסידורים (שוק, דואר – תשלום על שוברי הרשות לתעופה אזרחית) והחומוס המסורתי, הפעם גם עם איילי, שמתי פעמי לשדה התעופה בהרצליה, לבדיקה רפואית אצל ד"ר ברלב.

הדברים הרגילים – למלא טפסים עם נתונים משמימים על המצב הבריאותי הסבבה לגמרי שלי, להוסיף מילה או שתיים על רישיון הטיס האמריקאי, 150 שעות טיסה, בלה בלה בלה. קצת אחרי הטופסולוגיה,ד"ר ברלב בודק אותי, שאלות שגרתיות, review על מה שמילאתי, בדיקה שכוללת לחבר לי – טוב, אני לא יודע מה השם המקצועי שלהם, אבל הם נראו כמו אטבי כביסה שהתחברו לי לידיים ולרגלים, ועוד משהו באיזור הלב – ואז יוצא פלט על נייר, שגם הוא אומר שאני בסדר, אז – בסדר ואז הדברים השגרתיים של לשלם 400 ש"ח על הבדיקה והניירת, והנה אני בורח הביתה לארוחת צהריים עם חברים.

הבוקר התעוררתי שלא כמנהגי בשעה 06:30, כולי מוכן ומזומן להתעורר וללכת לקופת חולים מכבי בבלפור, בשביל בדיקות מעבדה כלליות. חבל שאין לי את הקוד כדי לקבל את תוצאות הבדיקה באינטרנט, אבל זה באמת פרט שולי. ובכן, במעבדה הייתי בשעה 07:00 למשך כחצי שעה, ואז חזרתי הביתה, קצת ארוחת בוקר (בכל זאת הייתי בצום של 12 שעות לקראת הבדיקות) ויצאתי לכיוון רת"א, שנמצאים ממש ליד טרמינל 1 בנתב"ג.

קצת נוסטלגי לראות את טרמינל 1, קצת מבלבל למצוא איפה חונים, ועוד יותר מבלבל למצוא את הבניין של רת"א – עכשיו אני יודע שהוא הבניין שנמצא ממש משמאל הכביש כשפונים שמאלה לחניה. הגעתי רבע שעה לפני תחילת קבלת קהל, ואיתי ישבו עוד שני אנשים, אחד מהם נכנס לפנינו והשני נכנס יחד איתי קצת אחרי תשע. ישבנו ליד שולחנה של יפה ומילאנו טפסים שונים ומשונים ומרובים, ולאחריהם קיבלנו שלושה טפסים של אגרה לשלם ולפקסס:

1. 70 ש"ח על ת. רפואית
2. מתלמד 150 ש"ע על רשיון מתלמ
3. 60 ש"ח על יומן טיסות

מעבר לזה, שיטת הטפסים שלהם חלשה מאוד. קודם כל, אם כבר הייתי ממש שמח אם הטפסים היו נגישים און ליין, כדי שאוכל למלא אותם טרם הגעתי למקום ולחסוך זמן יקר. שנית, את הטופס שמאשר למשטרה לאשר להם שאין לי תיק פלילי (משהו של סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981) מילאתי פעמיים, ובנוסף גם מילאתי את פרטי בטופס אותם הם עצמם מעבירים למשטרה, כך שעשיתי עבורם את העבודה. בארה"ב הטפסים מולאו כבר מראש באתר האינטרנט של ה-TSA (המקבילה הפדרלית), וכך הפרטים שלי כבר היו במערכת ולא הייתי צריך למלא טפסים על נייר, שהוקלדו לאחר מכן לתוך המחשב של רת"א.

חוצמיזה, הם ביקשו ממני את כתובת אתר האינטרנט האישי וכתובת אימייל בבית וכתובת אימייל בעבודה. מה נסגר עם זה?

דיברתי לפני דקות עם שלומית מהמחלקה לרפואה תעופתית ברשות התעופה האזרחית (טלפון 03-9774507), והיא הסבירה לי בעדינות שאני צריך להגיע אליהם בימים שני, שלישי או חמישי בין השעות 9 ל-12 בבוקר ולפתוח תיק, ורק אז אוכל לשלם אגרות כלשהן. בנוסף, אני אצטרך להביא שתי תמונות פספורט ותעודת מזהה.