איתי נתנאל

חמישי, ה-17 לדצמבר, בבוקר, אני אוסף את יבגני מתחנת האוטובוס שמול תחנת הרכבת של ת"א-האוניברסיטה. מכיוון שהגעתי קצת מוקדם, עוד יש לי זמן לעצור ולמלא דלק – קצת יותר מ-38 ליטר אומרים שהייתי ממש קרוב למיכל די ריק. ממשיכים לעבודה ואני שם לב, כמה מטרים מהחניה, שנסענו בדיוק 5 ק"מ מתחנת הדלק. אני פונה לרחוב שבטי ישראל וחונה פחות או יותר באותו המקום כמו כל יום עבודה. ביפ ביפ ונכנסים למשרד. יום חמישי יחסית רגיל, רק שאני עייף ומפנטז על טאורין. בצהריים הולכים לעזיז לאכול שיפודים, ואני אפילו די נהנה מהחומוס.

בשעה 13:37 בערך מתקשר אלי מספר חסום. אני עונה, ובצד השני של הקו שוטרת, ששואלת אותי אם אני איתי נתנאל, אם יש לי רכב במספר כזה וכזה, ואם חניתי היום ברחוב שבטי ישראל. תסריטים רצים לי במוח בעודי עונה "כן" על הכל, ואז היא אומרת שהייתה תאונה ורכב התנגש ברכב שלי, ושכדאי שאגיע למקום התאונה במיידי. אני עוזב את המסעדה, משאיר כסף ומבקש שיקחו לי את האוכל בטייק אווי. מגיע לאוטו תוך מלמול "אלי שלי" ורואה את תא המטען פתוח, שתי מכוניות דפוקות, ואמבולנס שבדיוק עוזב את המקום. אני מצלם כמה תמונות באייפון, כי המצלמה שלי בתיק, שנעול במשרד.

רצף שיחות טלפון להורים, חברים, וסוכנות ביטוח. במקביל אני מטייל לסניף של המשטרה שנמצא לא רחוק מהמשרד, כדי לנסות לקבל קצת פרטים על התאונה עצמה. יצרתי קשר עם מוסך בתל אביב, והתברר לי שיש לי שעה ומשהו להעביר לשם את האוטו. מאשרים לי לצאת מוקדם, ואני בדרך למוסך. בכביש אני שם לב שאנשים שומרים ממני מאחורה מרחק יותר גדול, חושבים "הוא כבר עשה תאונה, מה אכפת לו?". מגיע למוסך, קצת ניירת, קצת בירורים, ורואים שיש גם נזק מסוים מקדימה, משהו שהמשטרה לא ציינה בדו"ח הפעולה שאני אקבל מספר ימים מאוחר יותר, וזו קצת בעיה שאין לי את הפרטים שלו כרגע – שיחה ליבגני, מבקש ממנו שיבדוק אם הרכב עוד שם, אבל הוא לא. מה שכן, אני יוצא מהמוסך עם רכב חלופי, משהו שממש עוזר לי בזמן שאלי שלי במוסך.

לסיכום, מספר תמונות שצילמתי, כולל חלק מהרכב הכחול שנעלם, הרכב השחור שהתחיל הכל, והרכב הירוק שפגע בי: