איתי נתנאל

אתמול הייתי בקולנוע מזה הרבה זמן, קולנוע חן בכיכר דיזנגוף. שגיש הזמין את שגיגא ואותי לראות את מלאכים ושדים, החדש של דן בראון עם טום הנקס ואיילת זורר. זהירות, סביר להניח שיכיל ספויילרים. מצד שני, גם לי היה ספויילר די גדול – קראתי כבר את הספר לפני מספר שנים.

אני חייב לציין, בתור מי שקרא את הספר, שהייתה לי תהיה אחת כשבאתי לסרט – הרי בספר כתוב שרוברט לנגדון עובר במכון ההוא בג'נבה, ורואה חדר בלי גרביטציה-משהו, ואז הוא מגלה משהו על פיסת בד שיכולה לשמש כמצנח-משהו. אני לא הולך לבדוק בספר, אבל יש שם שורה שאומרת "הוא לא ידע שהמידע שהוא עכשיו למד יציל את חייו עוד באותו הערב". ובכן, תהיתי איך זה יהיה בסרט – בסרט פשוט דילגו על זה, ובסצינת המסוק (ששגיגא לא אהב, יחד סוף הסרט, או כולו) רוברט לא מצטרף לטיסה, ובכך נפתרת הסקרנות שלי בעניין.

סיפרו לי שהמבקרים לא אהבו, וממש לפני שקנינו כרטיסים שקלנו ללכת למשהו אחר – אבל לא רציתי שיבוצע מחטף – קבענו ללכת לסרט מסויים, ואכן הלכנו אליו. די נהניתי, בסה"כ, ולא רק מהחברה.