איתי נתנאל

לפני איזה שבועיים הייתה לי שיחה מוזרה עם אריק במסנג'ר:

12:21:16 PM Arik: תגיד, יש לך תוכניות ל26/3?
12:21:33 PM Itai Nathaniel: שניה, בודק
12:23:16 PM Itai Nathaniel: זה יום חמישי
12:23:26 PM Arik: חיובי
12:24:18 PM Itai Nathaniel: אוקי. לי אין הרבה דברים באותו היום
12:24:27 PM Arik: סבבה, שריין….
12:24:38 PM Itai Nathaniel: לטובת?
12:24:47 PM Itai Nathaniel: ומתי?
12:24:58 PM Arik: משעה 5 בערך.
12:25:03 PM Itai Nathaniel: אני עובד עד 18
12:25:06 PM Arik: ותפסיק לשאול שאלות יא סוטה!
12:25:16 PM Arik: מקסימום תצא קצת מוקדם
12:25:25 PM Itai Nathaniel: מי עוד מגיע?
12:25:35 PM Arik: סוטה!
12:25:50 PM Itai Nathaniel: אתה מוזר.
12:26:00 PM Arik: אני אצרח!
12:26:15 PM Itai Nathaniel: שיריינתי. אתה יכול לראות בקלנדר שלי
12:28:31 PM Arik: יש

איתי עם כל המתנות. לעוד תמונות - בגלריה של אריק בפיקאסה

מאז היה לי בקלנדר שאריק לוקח אותי לפרדס חשוך באיזור השרון, לבצע זממים שונים. שבוע לאחר מכן הוא ביקש את הכתובת שלי, קרא לי סוטה, וכמה שניות לאחר מכן קיבלי מייל מלגעת באוכל, שאמרו לי שנרשמתי לסדנת בשר ויין למבינים. ביום רביעי שעבר אריק היה פה למטה, מתחת לבית שלי, והביא לי שקית הפתעות. בשקית הייתה סכין בשר, פולי קפה של סטארבקס ואת ההזמנה לסדנת הבשר והיין למבינים. אריק צילם הכל, ואז גער בשאר החברים-שותפים-למתנה שלא היו שם לראות את זה. אז מה אם היה מאוחר בלילה.

ביום חמישי בחמש יצאתי מהעבודה, והלכתי לכיוון האוטו. שעה כדי לצאת מתל אביב ולהיכנס לרעננה זה ממש לא מספיק, בתנאים האלה. אחרתי רק ב-20 דקות. הגעתי לא הרבה זמן לפני הקרפאצ'יו (פילה עם מלח אטלנטי). בהמשך היו גם פילה עם בצלצל שאלוט למנה ראשונה, סלט חסה ורוקט, גזר, מלפפון ותות עם רוטב כלשהו, טחינה שעשו עם שני צרורות פטרוזיליה טחונה, הרבה שיני שום, לימונים שלמים, וכמובן טחינה גולמית, מים ותבלינים, אח"כ בתחום הבשרים היו קבבונים אפויים עם הטחינה, שניצל סינטה בטמפורה, סינטה צרובה עם עשבי תיבול וחומץ, תפו"א שנאפו בתנור ואז בושלו עם צ'ילי פיקנטי-מתוק וחלב קוקוס, שהוגש ליד רוסטביף אנטריקוט עם רוטב המרינדה שלו (שמן זית, חרדל גרגירים, ועוד כמה דברים) ואסאדו בתנור עם צ'אטני. ולקינוח היו תותים קצוצים עם נענע וקצפת. היה גם יינות באיזור, מרלו, פטיט סירה וקברנה סוביניון – כולם של רקנאטי. אה, ויש גם גלריה שלי של העניין, למי שלא בקטע של להיכנס לקישורי הטוויטר והטווינקל. היה מושקע, היה טעים, והיה כמו בפאפאגאיו, רק בלי הבשר הפושט ועם די הרבה הסברים מעניינים.

ביום שני, כמו בימים אחרים בשבוע – אני מקווה – אריק היה רעב בערב, והלכנו יחדיו לאכול פיצה במקום בשם "הפיצה", מקום נחמד בבוגרשוב פינת פרישמן. השעה הייתה עשר בערך, אריק הגיע ישירות מהמשרד (!), אני הגעתי אחרי יום העבודה, ולפני יום חופש מהעבודה (!!!) שאותו אני אנצל ללימודים למבחן במקורות המשפט.

נפגשנו שם בעשר ומשהו, והתיישבנו בפנים. אריק טוען שהמלצרית חמודה, אני לא כ"כ מסכים איתו. מצד שני, שנינו לקחנו בקבוקי יין קטנים כאלה עם הפיצה. אריק הרכיב לעצמו פיצה אישית עם זיתים כלשהם (היה כתוב שם משהו, ולא "ירוקים" או "שחורים") וגבינת פטה, ואני לקחתי את ההרכב הקבוע והחריף, שלגביו הייתה אזהרה בתפריט. כמה דקות אח"כ ואנחנו מקבלים את הפיצות שלנו. אני מסתכל על הפיצה שלי, רואה את כל הירוק הזה מעל העגבניות, ואומר "ואי, זה נראה חריף". אחרי כמה ביסים אני מגלה שזה לא באמת חריף, זה רק נראה ככה, ואפילו ממש טעים. אני אפילו עוד החלפת משולשים עם אריק (השנון. כשאני לוקח לו משולש הוא אומר "היי, גנב, תחזיר"). האספרסו בסוף גם היה במקום. אנחנו מאושרים, ומתפזרים הביתה.