לפני פחות משבוע הודיעה חברת טוויטר (פוסט בבלוג החברה ב-25 לינואר) שהיא פותחת את ממשק התרגום שלה גם לשפה העברית ונתנה את יריית הפתיחה לכל הערסים לבוא.

Shalom! The Twitter Translation Center just opened for Hebrew. To help us translate, visit translate.twttr.com.

— טוויטר בעברית (@twitter_he) January 25, 2012

לא שהם לא נמצאים כבר, לפי נעה גת (@NoaBliVav):

עוד הוכחה לערסים twitter.com/NoaBliVav/stat…

— Noa (@NoaBliVav) January 25, 2012

ו.... עוד אחת. אז סתמו כבר twitter.com/NoaBliVav/stat…

— Noa (@NoaBliVav) January 25, 2012

הבעיה שאני חושש ממנה היא איכות התרגום. משיטוט בין עמודי המועמדים לתרגום, ניכר שיש אנשים שאיך נאמר את זה בעדינות, תרגום היא לא המעלה הכי גבוהה שלהם. ישנם גם תרגומי מכונה שלא ברור איך מתרגמיהם חשבו שיצרו משפט הגיוני בעברית, יש את אלה שכותבים עברית בשגיאות כתיב (מרפי, עשה שלא יהיו לי שגיאות כתיב בפוסט הזה) ויש את הגרועים ביותר, שמשלבים דעות אישיות סלש פוליטיות תוך כדי תרגום, כפי שדיווחה שרון גפן (@shari):

תרגום של הרשות Palestinian Territories ל-"חירייה". אין מקום לזה במערכת התרגום

חבר'ה, תרגמו את טוויטר ברצינות, בבקשה. הוא, אחרי הכל, מחזיק למעלה מ-24 אלף המחשבות הכי טובות שלי.

אחד הדברים הכי חשובים לי הוא האייפון. אפשר לומר סמארטפון באותה המידה, אבל כרגע הכי נוח לי אייפון והוא הבחירה שלי כבר שלושה דגמים (מעניין מה יהיה מחר). על האייפון יש לי כמה וכמה (וכמה) אפליקציות, וכמו שאני אדגים בפוסט הקרוב, האפליקציות האלה מכירות אותי ממש טוב – ואני לא מדבר על אפליקציות של ניהול הוצאות, ניהול פעילויות ספורטיביות, הדפדפן, יוטיוב או אפילו המשחקים. לא, אני מדבר על אחד התחומים שאני יותר אוהב – אפליקציות מבוססות מיקום.

טוויטר

יש לי חשבון בטוויטר מאז ה-7 למאי 2008. בהתחלה הייתי מצייץ דברים בנאליים, אבל עם הזמן התחלתי לחפור, והיום יש לי קצת יותר מ-16.5 אלף ציוצים. חלק מהציוצים שלי כוללים גאו-מידע כפי שמשתף האייפון שלי, כשאני מצייץ. הציוצים שלי שם נשלחים לפעמים מאפליקצייה בשם אקופון שקניתי די מזמן, וגם באפליקציה הרשמית של טוויטר לאייפון.

המיקום שלי משויך לציוץ

פורסקוור

כבר שנתיים שנים שאני משתמש בפורסקוור. אני גאה בדרגת המנהל רמה 2 שיש לי, אני גאה בצ'ק אינים שלי, אני גאה בפדנטיות שלי שהובילה אותי להיות מודרטור יותר טוב של פורסקוור. אני גאה בבלוג שלי, 4sq.co.il, בו אני כותב על פורסקוור בישראל.

קופת הפרופיל שלי בפורסקוור נכון לעכשיו

כמעט בכל מקום אליו אני מגיע אני מקפיד לבצע צ'ק אין, כדי להודיע לחברים איפה אני ולשים לעצמי תזכורת איפה הייתי, וכבר היו מקרים שבדקתי בעמוד ההיסטוריה של פורסקוור מתי הייתי ואיפה. מה גם שכל יום אני מקבל תזכורת באימייל מהאתר 4squareAnd7YearsAgo.com שמראה לי איפה הייתי היום לפני שנה.

פייסבוק

אם כבר צ'ק אינים, גם בפייסבוק יש את האופציה לתייג איפה אני נמצא באמצעות פייסבוק פלייסס (בעבר) ובאמצעות הצמדת המיקום לעדכון הסטטוס (כיום). אני בד"כ לא מעדכן איפה אני נמצא, אבל זו אופציה ולידית, והיא קוראת לעיתים.

מדווח שאני בבית נתנאל ועושה פעילות בוקר

וייז

Waze היא תוכנת ה-GPS החברתית בה אני משתמש כדי לנווט – בעיקר בדרך לעבודה ובחזרה. לפעמים אני מגזים ומנווט מחוץ לגובולות תל אביב, וזה פשוט נחמד לדעת איפה עשויים להיות לי פקקים ואיפה לא.

המסלולים האחרונים אותם נסעתי עם waze. הארוך שם זה לחיפה

אופציה שפחות אנשים מכירים היא שאם מתחברים באתר של waze ונכנסים ללוח הבקרה, ניתן לראות את המסלולים האחרונים אותם עשינו בעודנו נוהגים עם אפליקציית waze פתוחה. כן, אפשר להסתכל עליהם, לראות איזה מסלול עשינו, ממש קל ופשוט.

גוגל לאטיטוד

אם כל אלה לא הספיקו, הנה מגיעה החדירה האבסולוטית לפרטיות, על ידי חברה שאולי תהיתם איך היא עוד לא הופיעה כאן ברשימה. והנה היא:

בתחילת פברואר 2009 שיחררה גוגל לציבור את Google Latitude, אפליקצייה מודעת-מיקום. אמנם יש לי שני חברים (סטוקרים? נעקבים?), אבל מאז שהתקנתי את אפליקציית האייפון שלהם, שיצאה בסוף יולי 2009, אני משדר בצורה די קונסיסטנטית את המיקום שלי לשירות.

ניצן ואני מתחרים מי יגיע ראשון לפיקוק

לפעמים זה די משמים, ואחד החברים שואל אותי אם הייתי בחיפה או אם הייתי ליד תחנת רכבת ארלוזרוב, ולפעמים זה משעשע, כששנינו הולכים לכיוון מסוים וזה נראה על המפה כמו שני פאקמנים שמנסים להגיע ראשונים לאוצר (אני הגעתי).

אפילוג

אז למה אני מכריז על המיקום שלי כל הזמן ובהרבה דרכים אפשריות? הדבר הפחות סביר הוא שאני חושב שאם אני אצטרך להצהיר על המיקום שלי, תמיד יהיה לי איך לעשות את זה. הסיבה היותר סבירה היא שלא באמת אכפת לי שיודעים איפה אני ואם כן אכפת – אני יכול לא לשדר את מיקום הציוצים שלי ולעשות צ'ק אין off the grid בפורסקוור, וממש לא להשתמש בפייסבוק. מגוגל לאטיטוד אני לא מודאג, אף אחד לא עוקב אחרי שם ממילא. אולי יום אחד אני אמצע מטרה עמוקה יותר, בינתיים – נתראה.

אז החליטו בעיריית תל אביב החלטה, פיזרו הרבה אופניים בהרבה תחנות בעיר (1,500 זוגות אופניים בכ-150 תחנות, שעדיין לא פעילות כולן), ואפשרו לכ-1,000 איש להיות מנויים בשלב הראשון. הנתונים היבשים הם שמנוי שנתי עולה 240 ש"ח לתושב (עשיתי כזה, ואפילו קיבלתי חודש מתנה) או 280 ללא-תושב. בהמשך אפשר יהיה לעשות מנויים יומיים (14 – 20 ש"ח ליום) ושבועיים (60 ש"ח לשבוע).

פיסקה קצרה על המהות של השירות: השירות הוא השלמה למערך התחבורה הציבורית של העיר, כמו המוניות, האוטובוסים, מוניות השירות וקו 11, הידוע כהליכה. אם משווים את השירות לרכבים, זהו לא שירות של השכרת מכוניות, אלא יותר בכיוון של קאר2גו, שימוש נקודתי. האופניים של תל אופן אינם מיועדים, נניח, לנסיעה מהבית לפארק, ולא לרכב בפארק רכיבה ספורטיבית של שעה וחצי.

אחרי שסיימנו עם המחמאות – וזה באמת שירות טוב שסוגר לי פינות, וכבר היו לי עליו כמה וכמה נסיעות מוצלחות – אפשר להגיד: יש בעיות בשירות של תל אופן, ולמרבה הפליאה, הן לא מרוכזות בגורם האנושי, אלא בפן הטכני של השירות:

• באתר של תל אופן מסתתרת מפה של התחנות בהן ניתן להשיג אופניים. הנה משהו מעניין: אם לוחצים על הסמל של האופניים, אפשר לראות כמה אופניים זמינים בתחנה, וכמה מקומות פנויים עוד נותרו. הם לא מציינים בשוק מקום שניתן לעשות את זה, אבל זה קיים ועובד. אפשר גם לבחור תחנה מהתפריט הצדדי שליד המפה, והופ! שוב מקבלים חיווי.
• אם אנחנו כבר מדברים על האתר, בואו נגיד את זה כבר: כתובות של עמודים בעברית זה לא סקסי.
• ואם כבר מפה: היא לא נגישה בגלישה מהאייפון.
• בתחנות השונות ישנו מחשב דרכו מבצעים את השכרת האופניים בפועל. כבר יצא לי להגיע לתחנה, ולגלות שיש בה 3 זוגות, אולם המחשב טוען שאין בה זוגות אופניים בכלל, בעוד שהמפה האינטראקטיבית טוענת שיש בה שני זוגות. בנוסף, המסוף מספק מעט מאוד מידע ועזרה על הפעולות הנדרשות, כמו איך בדיוק משחררים את האופניים (כל מה שדרוש אחרי הלחיצות במסוף הוא להגיע וללחוץ לחיצה קצרה על המנעול באופניים, ולחכות שהנועלן יקפוץ החוצה – יש 70 שניות מרגע שחרור האופניים בעמדה כדי ללחוץ על המנעול), או איך קושרים את האפניים בחניה זמנית.

משהו שהייתי שמח לו היו עושים, הוא מסך דיווח תקלות. כבר קרה לי ששיחררתי אופניים עם מעט אוויר בצמיגים, או שההילוכים בהם השמיעו רעשים שלא כדרך הטבע, ולא יכולתי לדווח. יכולתי, זאת אומרת, אבל זה אומר להתקשר. חבל שכשמחזירים זוג אופניים אין אפשרות לתת משוב על זוג האופניים, וכך לחסוך סיבובי תחזוקה מצד הצוות.

אגב, בעניין המפות הלא נגישות, קיבלתי אתמול בטוויטר קישור מאחד, נור נחמן איתן, שמאפשר לבדוק זמינות אופניים דרך הטלפון: http://telofunapp.com/. זה נחמד. אני כבר עשיתי פיתרון שלדעתי נראה יותר טוב, ועובד על אייפון ואנדרואיד, ומשתמש במפות גוגל ובמידע שמגיע מתל אופן כדי להציג את התחנות על גבי מפת תל אביב: http://raful.co.il/telofun/.

נסיעה בטוחה!

תל-אופן | גם בפייסבוק | וגם בטוויטר

בין בליל אתרי הקופונים בישראל, רכשה Groupon מארה"ב את האתר גרופר הישראלי. תוך כדי שילוב הפעילויות שלהם, גרופון נמצאים עכשיו בדומיין ישראלי – groupon.co.il, מציגים מבצעים בישראל, בעברית. הם אפילו יושבים בכפר סבא, כפי שכתוב באתר שלהם, בעמוד השאלות הנפוצות.

בשבוע שעבר קיבלתי מאורית בקשה לרכוש שובר לפארק הקופים ביער בן שמן. נחמד לנו לטייל, אז לקחתי את ההצעה ורכשתי שני שוברים בשווי 48 ש"ח על סך 24 ש"ח האחד (כניסה עולה 48 ש"ח, אז, קניתי שתי כניסות בשורה התחתונה). לאחר כמה וכמה שעות קיבלתי הודעה כפולה (הודעה על כל שובר) שהחיוב נכשל, ומעט אח"כ קיבלתי עוד שתי הודעות שהעיסקה יצאה לדרך, והשוברים ממתינים לי בעמוד חשבון הגרופון שלי. שמח וטוב לב הדפסתי את שני השוברים, כדי לקחת אותם בשבת כלשהי לפארק.

כמה ימים אח"כ שולחים לי מלאומי קארד את פירוט האשראי, ובו החיוב של גרופון, שמופיע באיזור מאוד מעניין ביחס לחשבונית: בחלק של עסקאות בחו"ל במטבע זר. אוקי, אז באיזה מטבע שילמתי? ILS, שהם ראשי תיבות של שקל ישראלי חדש (Israeli Shekels). וההפרש? 0.34 אגורות!

אז צייצתי על זה, וחוץ משיחה קלה עם ניצן ברומר, לא ממש קיבלתי תשובה, גם לא מהחשבונות של לאומי קארד או גרופון ישראל.

אז כתבתי בעמוד של לאומי קארד בפייסבוק, ו-10 דקות אח"כ קיבלתי תגובה ממפעילי העמוד שנציג טלפוני יחזור אלי. עברה כשעה ונציגה חזרה אלי. היא הסבירה ממש יפה שמכיוון שזו עיסקה שבוצעה בחו"ל, היא נדחית למועד החיוב וצוברת ריבית שתלויה בימים עד מועד החיוב ובסכום החיוב.

אז הרמתי טלפון לגרופון, וענו לי די מהר. דיברתי עם נציגה שהציעה לזכות אותי על 34 אגורות, וכמובן שסרבתי. הרי, רק השיחה עלתה לי, בטח, יותר מהסכום, ואני לא רודף אחרי הסכומים האלה – רק רוצה שיהיה קצת צדק, או משהו. הוצע לי פיתרון אפשרי של תשלום ב-PayPal, אבל, למי יש כוח להמרות של סכומים שם, בעיקר כשאני עובד שם כרגע בדולרים.

הבעיה עם גרופון, כפי שהובהר לי בשיחה, היא שהם עדיין בחו"ל (אמרו לי שזה באחת המדינות של אירופה), ורק בקרוב הם יסיימו למזג פעילות עם גרופר ויעברו לשכון בארץ ב-100%, כולל מקום חיוב האשראי. הבעיה שיכולה להיווצר היא שלקוח יזמין שוברים בסכום די גבוה, ויחוייב הרי רחוק ממועד החיוב, וזה כבר יכול להגיע לכמה שקלים טובים של הפרש – ואז הוא יתעצבן, יאיים במועצה לצרכנות או בתביעה ייצוגית.

מעניין אם יש קופונים לתשלום עמלת הגשת תביעה בבתי המשפט…

כנראה באווירת פוסט של שרון מלפני חצי שנה, ואולי פשוט כי לא היה לי על מה לצייץ הבוקר, שלחתי ציוץ פשוט:

פרס נותן השירות הגרוע של השבוע שייך בינתיים לחברת @Isracard על בזבוז דפי מדפסת

הבוקר (קצת לפני שנתפס לי העורף אחרי סיבוב ראש לא מוצלך אחרי המקלחת) היה לי קצת זמן לדבר עם נותני שירות שונים, כולל עם הביטוח הלאומי שפתאום רוצים ממני הרבה כסף, וישראכרט, מהם אני רוצה המרת כוכבים של כרטיס אשראי למיילים של בריטיש איירווייז. במועדון הזה, אגב, כבר יש לי מספיק מיילים כדי לטוס ללונדון, יכול מאוד להיות שגם לחזור משם.

בכל מקרה, בטופס של ישראכרט ראיתי שאפשר לסדר את העניין דרך הטלפון, אז התקשרתי למספר שהם נתנו, ניווטתי לכיוון של שיתוף כוכבים לנקודות בתוכניות שותפים (ככה הם קוראים לזה) הקשתי את תעודת הזהות שלי, ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי, ואז הם ביקשו פקס. סבבה, אבל, מה אם אין לי פקס? למזלי יש לי, אז הקשתי והשיחה נותקה, וחצי דקה אח"כ הפקס פלט שני דפים מישראכרט – שמאפשרים לי להמיר כוכבים למועדון הנוסע המתמיד של אל על.

רגע, מה? בשום מקום הם לא נתנו לי לבחור לאיזה מועדון אני רוצה להמיר את הכוכבים שלי, ופשוט הניחו שמכיוון שאני ישראלי, או או סתם כי המערכת שלהם טיפשה, אז אני צריך לקבל דפים של אל על. שאני צריך לבזבז דפים ודיו בשביל משהו שלא ביקשתי.

אז צוייץ הציוץ, וכשעתיים אחר-כך חזרו אלי מחשבון הטוויטר של ישראכרט וביקשו אם אוכל "לשלוח לנו בדי אם פרטים על הטוויט האחרון" שלי, מה שעשיתי. כנ"ל גם עם פרטי ההתקשרות אלי. לפני כשעה מתקשר אלי מספר חסום – בד"כ אורית החברה – ועכשיו אורית מישראכרט. נראה שלא בדיוק הבינה מה הבעיה, כי תהתה מה היא יכולה לעשות. אמרתי לה שמעבר ללהעביר ולטפל בבקשה שלי היא לא יכולה לעשות הרבה, והיא אפילו לא הציעה לפצות אותי בשני עמודים. היא גם לא הבינה שיש בעיה במערכת שלא נותנת לי לבחור, ואני גם מניח שהיא לא יכולה לטפל בזה, אז אנחנו בעצם בנקודת הפתיחה, פלוס פוסט בבלוג שלי וציוץ בחשבון שלי בטוויטר.

האח לחופש הציוץ!

כאחד האדם, גם אני רוצה לראות את הסרט הישראלי החדש, מבית "ארץ נהדרת", זוהי סדום. אז נכנסתי לאתר רב חן והזמנתי כרטיסים:

אישור הזמנה / רב חן

אני תמיד אוהב סימני שאלה באתר מאובטח, שניה אחרי שנתתי את פרטי כרטיס האשראי שלי.

היום עמד, משום מה, בסימן נותני שירות וקשרי שירות. זה התחיל עוד בבוקר, אחרי קניה מוצלחת באתר Bed Bath & Beyond צייצתי "חוויית קנייה מעולה באתר של Bed Bath & Beyond. הלוואי שהיו אתרים כאלה בארץ". אחרי שהעלתי עם עינב את החלום הישן שלי לעשות שת"פ עם ThinkGeek, התקשרו אלי מחברת כרטיס האשראי שלי, לאומי קארד, ואמרו שעשיתי עיסקה קצת חריגה בחו"ל, ורק רצו לוודא שזו לא הונאה בכרטיס אשראי. השבתי בחיוב ואמרתי שאני אכן עשיתי, ואז צייצתי בטון מתפלא ובקול מוקיר תודה (הם גם ענו לי בערב). נפלא.

אבל המלחמה האמיתית הייתה בצהריים ולאחריהם. התחלנו בתהיות על מה אוכלים לצהרים, או יותר נכון – מה מזמינים. אחרי שכמעט הזמנו סלט שלוקח לו 90 דקות להגיע, החלטנו ללכת על מוזס, שנשמע די בטוח. ההזמנה בוצעה בערך ב-12:15 – צייצתי למוזס וביקשתי שהאוכל יגיע מהר – ולקח לה קצת הרבה מידי זמן להגיע. רק כשהגיע, הבנתי שזה לקח הרבה זמן והיה יבש קצת הרבה בגלל שזה נשלח ממוזס סטיישן (סניף שנמצא בקצה דיזנגוף בתל אביב) למשרד ברמת השרון, כשבנקל אפשר היה לשלוח את ההזמנה מהרצליה או רמת החי"ל.

אבל זה לא היה העניין – בהזמנה היו חסרים כמה פריטים – תוספת פירה לשניצל של דרור, השתיה של כולנו, וההמבורגר של קובי. המבורגר שלם, חי חידקי! אז אני מרים טלפון לסניף, ומדבר עם אודי, שמתנצל, ואומר שהוא ירביץ לכמה אנשים וישלח לי את החוסרים במיידי, או בעצם, קודם ישלח ואז ירביץ. צוחקים, אנחנו מתיישבים לאכול את מה שכן הגיע, כולל פרוסת עוגת שוקולד די טובה. אחרי האוכל אני, מיכאל ואפילו אבי מצייצים על המוזס הלא תקין, ואני אף מעביר את המסר לפייסבוק כשורת סטטוס מתוייגת היטב.

כמה דקות אח"כ מוזס מחזיר לי הודעה פרטית, ומבקש את הטלפון שלי, להמשך טיפול. אני עוד במחשבה שקובי יקבל את האוכל שלו, ממתין בסבלנות. שעתיים אח"כ אני שוב מצלצל לסניף, שוב מדבר עם אודי, והוא לוקח ממני טלפון ומבטיח לבדוק את העניין ולחזור אלי. ספויילר: הוא לא חוזר, אבל הוא מהיחידים שלא חוזרים. שניה עם זה. אני מתכתב עם מוזס בפייסבוק, קצת בטוויטר, ואז מקבל שני טלפונים מאייל ומעוד מישהו (סליחה, לא זוכר מי) שמתנצלים, מוודאים שאני מדקלם שזה אירוע חד פעמי ולא מעיד על טיב השירות בכלל והמשלוחים בפרט (כן, אני יודע, לא הזמנה ראשונה שם), ונותנים צ'ופר שנראה טוב. לא עוזר לקובי, שקיבל במבה לארוחת צהריים/ערב, אבל למדנו מה הכוח של טוויטר/פייסבוק.

דומינוס פיצה פתחו סניף וירטואלי בתוך Ynet, זה נחמד אם אני גולש ב-Ynet וקורא חדשות, ופתאום מרגיש רעב. למען האמת, יש להם מבצע מעולה, כפי שנחשף בעמוד הבית של החנות החדשה:

תוספות ללא הגבלה (בכוכבית למטה: עד 5 תוספות)

לכאורה מבצע משתלם – קונים פיצה משפחתית אחת עם תוספות ללא הגבלה ומחירה הוא 69.90, או שתי פיצות משפחתיות או יותר עם תוספות ללא הגבלה, כשכל פיצה עולה 49.90. בכוכבית קטנה מתחת לשני התיאורים, ניתן לראות שללא הגבלה, לפי המילון המעודכן של דומינוס פיצה, הוא בעצם עד 5 תוספות. כל הכבוד!

אמנם הכתבה על החנות הוירטואלית בגלובס לא כוללת מידע מכירתי, אבל הכתבה ב-Ynet דווקא מזכירה שמדובר ב"עד 5 תוספות".

אתמול התלהבתי מעט כשגיליתי יכולות דפדפוף בין חלונות שלא הכרתי בחלונות 7 שלי בעבודה, ושלחתי מייל עם תמונה מגניבה לחברים:

דפדוף מלהיב בין חלונות ב-windows 7

שגיגא מחזיר לי מייל מניו יורק הרחוקה, ותוהה למה הוידג'ט של מזג האוויר עומד על העיניים של בר (הזזתי אותו. הוא צודק), וגם "למה לעזאזל אתה צריך ווידג'ט של מזג אויר בארץ", ואחרי שאמרתי שאני עובד עם העיניים לקיר, ואני רוצה לדעת מה קורה בחוץ, הוא שלח לי וידג'ט מתוקן של מזג אוויר ארצישראלי:

וידגט ארצישראלי (באדיבות n0nick)

חוצפן.

אז אני משחק במשחק הנחמד Line Up, ולמעלה רצות פרסומות. לגיטימי, המשחק הגירסה החינמית, אבל, הם לא חושבים שהפרסומת הזו מוצגת לקהל היעד הלא נכון?

משחקים להורדה לנוקיה

משחקים להורדה לנוקיה