כבר כמעט חמישה חודשים שאני עובד ב-Wibiya. כל בוקר, פחות או יותר, אני נוסע עם האוטו מהבית למשרד, אני מכיר כמה וכמה פקקים באיילון, אני יודע באיזה נתיבים לסוע, ואם חו"ח עמוס באיילון, אפשר לסוע דרך בן יהודה ולחתוך בגני התערוכה. גם את שעות הערב אני מכיר, זוכר שבחמישי יש פקקים נוראיים, ואז נוסעים דרך גני התערוכה והטיילת. מידי פעם אני עובר בבוקר ועוצר בחניית פריקת והעמסת מטענים ברחוב הארבעה, להביא ארוחת בוקר, קפה או מאפים למשרד. ואז אני נוסע דרך מרכז העיר, וזה לא כל כך כיף. פעם, לפני שהתפטר, הייתי נוסע דרך תחנת הרכבת האוניברסיטה בבוקר ובערב, ועושה קארפול עם יבגני. עכשיו לא עוד.
מידי פעם גם יש לימודים אחרי העבודה. במצב כזה אני יוצא קצת יותר מוקדם העבודה, ונוסע לקרית אונו. רבע שעה נסיעה + רבע שעה פקקים של כביש 4 מביאים אותי בדיוק בזמן לשיעור. שני שיעורים הסמסטר כהשלמה לשנה שעברה, סמסטר קיץ אחריו, ואז עוד איזה שנתיים. משפטים זה מעניין, זה חשוב לעתיד, וזה עוד לפני שאני יודע אם אני רוצה רק השכלה משפטית, או, להיות עורך-דין. ובהיותי מתכנת וטייס חובב, אני חושב שסדרי העדיפות שלי קצת מבולבלים.
אחרי ארבע שנים, אני חושב על להחליף את אלי שלי, הרכב שלי. אני גם רוצה להוציא רישיון טיס פרטי פה בארץ, כדי שאני אוכל לטוס שעה-שעתיים בחודש, כדי לא לשכוח דברים.
בגדול אני מוקף בשיגרה מבורכת, פחות או יותר.
ולפעמים יש סופי שבוע שגורמים לי לחשוב שחלמתי אותם, ולשמוח שהם באמת היו.
wibya זה לא קשור לצ'ט הזה?