ביקור ברשות לתעופה אזרחית
הבוקר התעוררתי שלא כמנהגי בשעה 06:30, כולי מוכן ומזומן להתעורר וללכת לקופת חולים מכבי בבלפור, בשביל בדיקות מעבדה כלליות. חבל שאין לי את הקוד כדי לקבל את תוצאות הבדיקה באינטרנט, אבל זה באמת פרט שולי. ובכן, במעבדה הייתי בשעה 07:00 למשך כחצי שעה, ואז חזרתי הביתה, קצת ארוחת בוקר (בכל זאת הייתי בצום של 12 שעות לקראת הבדיקות) ויצאתי לכיוון רת"א, שנמצאים ממש ליד טרמינל 1 בנתב"ג.
קצת נוסטלגי לראות את טרמינל 1, קצת מבלבל למצוא איפה חונים, ועוד יותר מבלבל למצוא את הבניין של רת"א – עכשיו אני יודע שהוא הבניין שנמצא ממש משמאל הכביש כשפונים שמאלה לחניה. הגעתי רבע שעה לפני תחילת קבלת קהל, ואיתי ישבו עוד שני אנשים, אחד מהם נכנס לפנינו והשני נכנס יחד איתי קצת אחרי תשע. ישבנו ליד שולחנה של יפה ומילאנו טפסים שונים ומשונים ומרובים, ולאחריהם קיבלנו שלושה טפסים של אגרה לשלם ולפקסס:
- 70 ש"ח על ת. רפואית
- מתלמד 150 ש"ע על רשיון מתלמ
- 60 ש"ח על יומן טיסות
מעבר לזה, שיטת הטפסים שלהם חלשה מאוד. קודם כל, אם כבר הייתי ממש שמח אם הטפסים היו נגישים און ליין, כדי שאוכל למלא אותם טרם הגעתי למקום ולחסוך זמן יקר. שנית, את הטופס שמאשר למשטרה לאשר להם שאין לי תיק פלילי (משהו של סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981) מילאתי פעמיים, ובנוסף גם מילאתי את פרטי בטופס אותם הם עצמם מעבירים למשטרה, כך שעשיתי עבורם את העבודה. בארה"ב הטפסים מולאו כבר מראש באתר האינטרנט של ה-TSA (המקבילה הפדרלית), וכך הפרטים שלי כבר היו במערכת ולא הייתי צריך למלא טפסים על נייר, שהוקלדו לאחר מכן לתוך המחשב של רת"א.
חוצמיזה, הם ביקשו ממני את כתובת אתר האינטרנט האישי וכתובת אימייל בבית וכתובת אימייל בעבודה. מה נסגר עם זה?
