לפני כך וכך זמן קיבלתי מייל ממכר משותף, אני ועוד אחד. המכר כתב "איתי, זה דניאל, הוא מחפש עובד. דניאל, זה איתי, הוא מחפש עבודה". שיטות חיפושי העבודה בהיי טק והשידעכים האלה זה אחד הדברים היותר נחמדים, כי כמה שעות אח"כ כבר דיברנו, כמה ימים אח"כ כבר נפגשנו, עשיתי מבחן ממש מעניין, ושבוע אח"כ התחלתי לעבוד ברמת השרון, במשרדים של חברת Wibiya.com.
אני אוהב לעבוד. אני אוהב לקום בבוקר, במיוחד כשיש לי אינסנטיב, ולהגיע לעבודה. גם אם אני צריך לקנות קפה בדרך, או לסוע קצת באיילון (ולחלוק פקק עם רוני סופרסטאר. זו הגירסה הרשמית, היא נראתה ממש דומה), לאסוף את יבגני מתחנת הרכבת בבוקר ולהחזיר אותו לשם בערב (מה? קארפול) אגב, ידעתם שעובדים של רמת החי"ל עומדים בתחנת האוטובוס מול תחנת רכבת האוניברסיטה ותופסים טרמפים. האנשים שם נחמדים, הסביבה נחמדה, יש חתולים, והאוכל מסביב ממש לא יקר, אולי רק בהשוואה לעצמו – העסקית הכי יקרה היא של עזיז, שמוכר שני שיפודים בצלחת עם תוספות ושתיה בעבור 35 ש"ח. בסלטים יש עסקית של 27 ש"ח למרק, שתיה ובאפה עיקריות חלבי/צמחוני, ויש עוד כמה מסביב, תלוי מה בא לנו.
ולא ניפרד בלי תמונה של העמדה שלי ושל העכבר שקיבלתי לעבוד איתו:
אגב, Wibiya עושים טולברים לאתרים. לכן יש לי טולבר כזה למטה, וסביר להניח שהוא יהיה הכי פריקי שיש, כי אני עובד עליו
התפקיד שלי, אגב – מפתח אפליקציות. אם יש רעיונות, אני זמין בצינורות המקובלים.










יפה יפה, בהצלחה.
יפה לך
בדיוק נתקלתי באתר הזה בחיפושים אחר מקור הטולברים האלה.
האם תוכל אולי לתת לי הזמנה לאתר?