הממלכה שלי

‎אני יושב לי בסלון פה ורואה פרקים של מחשבות פליליות, וכולם הלכו לישון. מי זה כולם? שני חניכים ומדריך למעלה, עוד מדריך אצל חברה שלו, ועוד מישהי שבניו יורק לשלושה ימים, ואז חוזרת לפה לשעה וטסה לארץ. וזהו. פעם היו בדירה כאן באיזור השישה-עשר אנשים, מדריכים וחניכים, והיום רק ארבעה, ואני המלך של קומת המרתף, וכל המיטות הריקות הן העבדים שלי. ובקומת המרתף יש לי שש מיטות ריקות, בנוסף למיטה שלי. כן, הדירה ריקה.

‎מחר יש לי טיסה בשש בערב, אני עושה סימולציה מלאה של מבחן, כמו זה שקבוע לי ליום שישי, האחד-עשר לתשיעי בתשע בבוקר. נראה מה המצב, והוא אמור להיות די טוב, אפילו טוב למדי. אולי אפילו יותר טוב, אבל אני בד"כ לא כותב מילים כמו מצויין או מעולה או נהדר. לויודע למה.

‎מעבר לזה יש לי מבחן תיאוריה לעבור, אליו התחלתי ללמוד לאט מידי ומאוחר מידי, בדיעבד. אני מתרגל שאלונים, קורא את החומר, עובר על הכל, ואני מקווה להשלים אותו בשלישי או רביעי. הפעם, במקום לקחת את הטויוטה של הדירה ולסוע כמעט שעה לכל כיוון, סביר שאני אקח מטוס, כולה 20 דקות לכל כיוון. אנשים נהיים עצלנים בארה"ב :)

‎יש לי גם להוציא אישור מהטיאסאיי (מינהל הבטיחות בתחבורה האמריקאי, ששייך למחלקת ביטחון המולדת האמריקאי).

‎אם כל זה יעבוד, ביום שישי אני אסיים את העניין הזה, ואז אני אוכל לחזור. כרגע, הכרטיס שלי מוציא אותי מארה"ב ב-16 לחודש, נותן לי כמה שעות של מנוחה בלונדון, ומנחית אותי בארץ ב-18 לחודש, כשבהמשך היום זהו ערב רוששנה. יכול להיות שאני אגיע מוקדם יותר, נראה, תלוי בכמה וכמה דברים.

‎היום הקפצתי מישהו לשדה התעופה של בולטימור, אותו שדה בו אני הגעתי. דווקא הסתדרתי טוב עם הכבישים פה, סוף סוף, אחרי חודשיים ומשהו. ואז התחלתי קצת להתגעגע, ואני חושב על דברים מסויימים שאני אעשה כשאני אחזור. אגב, מי שמחכה לי בשדה עם אבו-חומוס, אני אוהב אותו לעד. ישמצב שגם אם זו מאיה. חוצמיזה אני צריך לפתוח דואר רגיל – האימייל תחת בקרה על בסיס שעתי – יש לי את רישיון הטיס הפרטי שבטח הגיע, כמה חשבונות, הזמנה לחתונה שאני בדיוק מפספס, ומי יודע מה עוד. חלמתי שיש לי איזה חמישה מכתבים של מילואים, אבל בואו נהיה ריאליים – אריק יהיה קצין תורן לפני שאני אהיה במילואים.

‎אם לא סיפרתי למישהו – אני לא מתחיל ללמוד בסמסטר א', כי כבר לקחתי את כל הקורסים שיכולתי לקחת, אז סמסטר א' יוקדש לחיפוש עבודה, או שינה. או עבודה.

‎דבר אחרון לפני שאני מסיים ולא קשור בתמונות – אני ממש רוצה לעבור בשישי הקרוב את המבחן, ואז לטוס לניו יורק. נהגתי שם כבר, צריך עכשיו גם לטוס לשם :)

‎דבר אחרון לפני שאני מסיים וקשור לתמונות – אין הרבה כאלה. נראה לי שיש כמה חדשות על המצלמה, אבל הן די חוזרות על עצמן. אני במטוס, ורואים נוף מלמעלה. זה די ממצה את עצמו לדעתי, אני צריך להתחיל לצלם דברים עם משמעות.

‎דבר ממש אחרון – הבחור ההוא שהקפצתי היום לשדה, יש לו רישיון טיס ומאסטר במתמטיקה של אוניברסיטת תל אביב. הוא מתחיל עוד חודש ומשהו לתרגל שני קורסים שאינמצב שאני מבין, אבל עדיין יהיה נחמד ללכת לתרגול שלו, אז זה גם בלו"ז שלי.

‎טוב, די.

This entry was posted in usa, wfc, מחשבות. Bookmark the permalink.

One Response to הממלכה שלי

  1. מיטלי says:

    אז בעצם, חזרת!

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>