הישרדות הישראלית, או: למה אני לא מזוכיסט

שלומי נתן לי את הרעיון לפוסט הזה, כדי שאני אנסה להסביר למה אני לא מזוכיסט, זאת אומרת, רואה הישרדות הישראלית, או המירוץ למיליון, או כל תוכנית שיש לה שני פרקים בשבוע, כל אחד מהם באורך של שעה וחצי. שלומי, לעניין הזה, חושב שאני מתנשא.

הטענה הבסיסית שלי היא שמתעללים בצופי הגירסאות הישראליות. כמי שהורגל לפרקים של 45 דקות בהישרדות של ארה"ב (על 18 העונות שלה, כשהאחרונה בתחילת השידור), אני לא רואה מה הטעם שפרקים כל-כך ארוכים. האם אנחנו מעבירים תכנים שונים בתכלית מהמשחק בארה"ב? האם הזמן שלנו לא יקר, ואנחנו צריכים לשבת מול הטלויזיה 3 שעות בשבוע כי אנחנו פשוט יכולים? אני לא מאמין בזה.

מה שמביא אותי לטענה השניה – עלויות ההפקה הגבוהות דורשות מלא שעות פריים טיים. לשניה אחת אני לא מקטר על הפרסומות – אני אוהב פרסומות (בהסתייגויות הרגילות, כמובן). בגלל שהעלויות $#@ינג גבוהות, צריך הרבה שעות פריים טיים, אז צריך למתוח את השידור לכמה שאפשר. איך עושים את זה? הדגים זאת יפה צפניה, בבלוגו. על כל מילה שכן מעניינת, מכניסים עוד 3 מילים שמתארות איך כל שאר הקאסט מתמודד עם זה. למה, למה זה טוב?

כבר סיפרו לנו שישראלים לא מעדיפים את האתגרים עצמם, אלא את הצד הרגשי של תוכנית המציאות (אני לא מוצא קישור, והאתר של צפניה לא עולה כרגע), ולכן התוכניות האלה נראות כמו שהן נראות, ואם אכן זה הפורמט – אני כנראה לא הישראלי אליו מכוונים המפיקים את התוכנית.

ולסיום אנקדוטה: לפני כמה חודשים, שלחה לי רעות קישור לאיזה וידאו קליפ ביוטיוב. הייתי אז צעיר ותמים, אבל אמרתי לה שוידאו של 4 דקות זה יותר מידי, זה ארוך לי, ואני צריך מהדורה מקוצרת. מאז כבר יצא לי לצפות בוידאואים ארוכים יותר ביוטיוב, אבל ההמלצה שיצאה משם היא שהזמן שלי יקר, וצריך לברור בקפידה את התכנים בהם אני משקיע את הזמן שלי.