אחרי עוד יום לימודים, יצאתי אתמול קצת לפני תשע וחצי מהמכללה, בדרכי לדירתו של שגיש, כדי לקחת ממנו 6 קרטונים של דברים שהוא מעדיף לשמור אצלי, בזמן החופשה שלו. אני מוצא חניה מושלמת ברחוב פרוג, ותוך פחות משעה אנחנו אצלי בבית, אחרי שהעברנו את כל הקרטונים. כוס ויסקי ראשונה, גלנפידיך בן 18, נמזגת, ואני ושגיש שותים לחיי הרפתקאות.
יוצאים רגלי חזרה לכיוון הדירה של שגיש. מגיעים, נחים קצת מהמאמץ, ושותים כוס ויסקי שניה, ג'וני שחור. לאחר מכן אנחנו יורדים לסגפרדו, מגלים שהחליפו את כל המלצריות שאי פעם הכרנו שם (טוב, לא הייתי שם מלא זמן), אוכלים פאי אקזוטי ("לא יהיה לך פאי אחר על פניו", אומר לי שגיש), שותים קפוץ' קטן, ונפרדים לשלום.
אריק עדיין ער, אחרי שראה את המשחק, ורואה את הסוף של לטרמן. הוא מציע לי עוגת גבינה כלשהי, אדממה, ובושמילס ירוק ("זה היה הבקבוק הכי קרוב", הוא מתגונן). אנחנו עוברים לחדר שלו, שם הוא מנסה לגרום לי להתעסק בחומרה – חיבור של איזה צורב (?) או סתם כונן CD/DVD למחשב של חברשלו. זה לא עובד, הכבל של החשמל לא מתחבר לשומקום. הוא שם לב שמאוחר, ומגרש אותי. צודק. הוא צריך להתעורר בשש ורבע.
אחרי שהכרזתי שאני מתעורר למחרת בשבע וחצי, בסופו של דבר התעוררתי בחמש וחצי, עם חום. אז היום הייתי בבית כל היום. הטרנינג שלי מוסר ד"ש לכולם 
אז אחלה תזמון היה לי, אה?
לגמרי
מה זה פאי אקזוטי?
אדממה זה טוב
[אני לא יכול לחשוב אפילו על צריכת אלכוהול במצבי הרפואי]
זה הפאי הכי טוב שיש להם. פאי, עם כלמיני פירות אקזוטיים. והעלו את המחיר שלו מאז הפעם האחרונה שהיינו שם. פעם זה היה 16 ש"ח, לפני יומיים – 19 ש"ח.
אז כמה זה היום?
כמה מה היום?