דב חד"ש

הכל התחיל כשצביקה בשור שלח לי אימייל, הזמין אותי למפגש בלוגרים עם דב'חה ומוחמד ברכה. לרגע לא הייתי תמים, וחשבתי שהולכים לשבת על קפה ועוגה, לנתח את מצב החסה בשטחים (לא נראה לי שמצבה טוב, אבל זו לא אשמתי). בוס גם שלח לי את עמוד הויקיפדיה של מוחמד ברכה, שאותו כבר הכרתי. בסוף הוא בכלל לא הגיע, אבל אנחנו לא נוטרים לו טינה.

אז אני מגיע לשם, והבלוגרים מתחילים להגיע. בעשר ומשהו גם דב מגיע, ולפי המלצת איתי נאור אנחנו מתחילים בסיבוב הרגיל של להגיד את השם והבלוג. תהיתי אם להגיד "רפול קואיל", "הבלוג האישי שלי" או "יש לי זיליון בלוגים. נו, זה בגלל העבודה, רק היום פתחתי שני בלוגים". מישהי שאני לא זוכר את שמה אמרה שיש לה בלוג בקפה, אז התעלקתי על ההזדמנות ואמרתי שאני איתי, ולפני איזה יומיים (תיקון רטרואקטיבי: ביום רביעי שעבר) הורדתי את קפה דר-מרקר לחצי דקה. צחוק קצרצר.

זו פיסקה קצרה שמזכירה שדב דיבר קצת על מערכת הבחירות בתל אביב, על "מערכת בחירות שעוד ילמדו אותה".

מכאן והלאה דב עובר לדבר על חד"ש, מפלגה של שלושה חברי כנסת כיום, ומה הם מקווים לעשות בכנסת הבאה. הוא מסביר על שותפות יהודית ערבית, על מפלגה אקטיבית שבכל יום רביעי מעלה לסדר היום בכנסת נושאים שונים, מפלגה סוציאלית, הצביעו נגד מלחמת לבנון השניה, ועוד כהנה וכהנה דברים מאוד חיובים, כולל על פועלו של חנין בכנסת – על הצורך להתכונן ל-20 דיונים בשבוע, לקרוא הצעות חוק לפני שמצביעים עליהן, ועוד מיני דברים שאין לי מושג עליהם, אבל אני בטוח שהם חיוניים לדמוקרטיה שלנו.

תכלס, נשמע די טוב. הדעות הימניות שלי לא ימניות מידי מכדי להצביע להם, אבל:

• אני לא חושב שאני שמאלני מספיק כדי להצביע להם
• אני כמה זמן מהרהר בתובנה, שראש המפלגה לה אני מצביע הוא בבחינת ראש ממשלה פוטנציאלי. אני לא בטוח שהעומד בראש חד"ש הוא מבחינתי אדם כזה.
• אני מאמין במפלגות גדולות. שיטת הרפובליקנים-דמוקרטים בארה"ב נשמע כיף מאוד, ויותר קל להרכיב ממשלה כשלא צריך למנות שרים בלי תיק רק כדי לזכות בשותפים קואליציונים.

מצד שני, אני לא שולל דברים חדשים. היי, טופו ניסיתי לפחות פעמיים. ומכל מלמדי השכלתי, כך שלא בזבזתי את זמני באותו מפגש.