דקס, המוות והפייסבוק
שגיש שלח קודם במייל קישור לכתבה ב-Ynet (שינתה את הסטטוס בפייסבוק, ונרצחה ע"י בעלה), בה מסופר על אישה ששינתה את הסטטוס שלה בפייסבוק מ"נשואה" ל"רווקה", ותוך כדי התקף זעם מלווה באלכוהול וקוקאין, רצח אותה בעלה. לשעבר. יכולות להיות שתי סיבות שבעטיין הוא שלח את המייל – כי אנחנו עובדים בדקס טכנולוגיות, שם אנחנו עושים רשתות חברתיות, או שאנחנו תמיד מסתכלים על פייסבוק "אחח, הם עושים את זה יפה". בכל מקרה – כי זה קשור לעבודה.
נכון, אנחנו מסתכלים על פייסבוק כשאנחנו עובדים. אנחנו מסתכלים גם על אתרים אחרים, ובמקרים שיש מעצבים גרועים – אנחנו מסתכלים על חתיכות עיצוב במבט של "WTF?! פה זה לא פרינט!" – אבל אנחנו לוקחים דוגמאות. במקרים כמו אלה, מדובר על פיצ'רים שבכלל אין אצלנו במערכת – המערכת שלנו לא יודעת לקשר בין שני יוזרים כמו פייסבוק – אני יכול להגיד שאני נשוי, אבל לא יכול לקשר כמו בפייסבוק, וגם בעניין של שינוי פרטים, אנחנו יודעים שמישהו שינה פרטים בפרופיל שלו, אבל אנחנו לא יכולים מוציאים ומציגים את הפרט הזה – פשוט כי מערכת הרשאות זה דבר די מסובך.
אחרי שתי פיסקאות אני יכול לחשוף עוד נקודה שיש לי בפוסט הזה – אין לנו רשת חברתיות. יש לנו מוצר נהדר שעושה רשת חברתית, חברות שונות משתמשות בו (אני לא אספר איפה. אסף יכול, אם אתם מעוניינים), אבל לנו אישית אין רשת שאנחנו אחראים על הטכנולוגיה שלה. המוצר שלנו יודע לעשות דברים, ואם אנחנו מוצאים משהו מגניב אנחנו לא יכולים לבנות אותו ולשים ברשת שלנו – כי אין לנו. אנחנו צריכים לקוות או להמליץ ללקוחות שלנו על הפיצ'ר הזה, ולקוות שהם ירצו להשקיע כסף בפיתוח והתאמה שלו, וזה די מדכא. דברים שאני רואה, שמפריעים לי, שאני רוצה לתקן on the fly, אני בדרך כלל לא יכול לעשות, כי הרשת לא שלי. לא שאין לי את הכוח, i shit you not, אלא ש-it's not mind to keep.
אז כל דבר מגניב שאנחנו רוצים להוסיף, צריך להיות על חשבוננו, וצריך לעבור מסלול של שכנוע בוס ובוס2, ולראות איזה לקוח ירצה את זה, בכלל. זו הסיבה שזה מרגיש קצת מסורס כשאני חושב על כל הדברים שאני רוצה לעשות vs. כל הדברים שאני יכול לעשות.
Dex.co.il, לא בבעלות DEX?
dex.co.il שייך לחברת דקס ווב מדיה גרופ, שהיא בבעלות של כמה אנשים, בינהם יונתן דורטהיימר.
דקס טכנולוגיות, בוהו, לא מפעילה את dex.co.il.
הכוונה בשליחת המייל היתה אל"ף עיונית שקשורה לעולם התוכן שלנו, בי"ת אקטואלית כי זה אירוע אינטרנטי-אנתרופולוגי מעניין בקנה מידה עולמי, גימ"ל על מנת להדגיש את חשיבות נושא הפרטיות שצריך לפתח תחת מיקרוסקופ כי יש לו השפעות מרחיקות לכת על החויה האישית, הפרטית והקיבוצית של כל משתמש. על הנושא השני נדבר במשרד
איך נדבר על הנושא השני במשרד?
זה ישן!
בכל מקרה, שינויים במוצר כפופים לאישור:
א. של בוס
ב. של הלקוח
וזו נקודה מעצבנת.
אבל *תמיד* כל דבר שעושים כפוף לאישור הבוס והלקוח!
גם בפייסבוק לא יושב מתכנת, ממציא פיצ'רים ומעלה אותם.
יש לך בוסים ומשקיעים ואנשים שידם וכיסם בעסק, ומצד שני יש לך לקוחות (בין אם זה עסקים, מפרסמים או הציבור הרחב) שגם להם יש דרישות והם אלה שמחליטים אם הם יכנסו מחר לאתר או לא.
אז אל תחשוב על זה כעל דבר מסרס, תחשוב שזו הסיטואציה כרגע בכל מקום ואתה רק צריך לשחק בתוך המסגרת הזו. וזה חלק מהיופי
אבל לפייסבוק אין לקוחות, הם מייצרים לעצמם את המערכת – הם הבוס והלקוח גם יחד.
ואני משחק, אל תדאג
כל פיצ'ר מגניב שיש לך, תציע לי (ש)
איתי, השכלתי.
ונכון ולא נכון. לפייסבוק אין לקוחות, אבל נראה לי ששם הרבה יותר קשה לקדם פיצ'רים מדקס. כל צוות ועיסוקו, בדיקות וביוקרטיה סביב פרויקט בגודל שכזה
אתה טועה כשאתה חושב שהם הבוס והלקוח גם יחד…
יש משקיעים,
יש ראשי צוות ומנהלים וצוקרברג,
יש מפרסמים,
יש מפתחי אפליקציות
אה ויש גם איזה מיליון או שניים משתמשים.
איציק,
אני חושב שבאתרים/עסקים גדולים שצריכים להגיב בזמן אמת, העובדה שאתה בונה את האתר של עצמך עוזרת לך לקדם דברים.
שגיא,
אתה זוכר את מחאת הגולשים על העיצוב החדש של פייסבוק? שלוות הגולשים הנוכחית לא תמיד חשובה. מפתחי האפליקציות לא ביחסים עסקיים עם פייסבוק. המפרסמים באים לפרסם ברשת חברתית.
והשורה התחתונה היא החזון הטכנולוגי. אני לא יודע אם מר צוקרברג מאשר אישית כל רעיון וגחמה, אבל לדעתי – קל יותר להציע, וקל יותר לבצע.
אתה חי בסרט…
אתה מוזמן להציע כל רעיון שיש לך ואם הוא יהיה מקובל על רוב הצוות ניישם אותו בדקס.
מספיק טוב בשביל לבטא את היצירתיות שלך?