חמישי בערב, סוף הצום, ערן מדבר איתי ואומר שאריק רוצה לחלוק איתנו את הויסקי שהוא הביא מגרמניה (היה באוקטוברפסט ובעוד כמה פעילויות פנאי שם באיזור, שנה הבאה אני מתכנן). אמרתי שאני נוסע לדודה ולדוד לארוחה, ואולי אגיע מאוחר. בסוף אכן הגעתי מאוחר, שיחקנו קצת נושיט, שתינו קצת ויסקי, והחלטנו לצאת לטמפטיישן. קצת לפני ערן הציע שנכין ארוחת שישי, שכן אני (סוג של) לבד בבית, וגם ההורים של אריק בחו"ל. אז סימסתי לליאור ואלון, והחלטנו על ארוחת שישי. פרט מעניין – אריק הביא לערן כובע מכשפה מגרמניה. כובע ממש מגניב. ערן יצא איתו לטמפטיישן. כשהוא הגיע לשם הוא גילה למה כל כך חם לו בראש – הכובע עשוי מסקביאס. זה לא הפריע לכובע להיות מגניב, או לערן להיעזר בו כדי להתחיל עם הבלונדינית ההיא, ולקבל ממנה מספר טלפון.
בשישי ממש בבוקר התחלתי באפיית החלות. ערן הדגיש שזה מה שהוא רוצה, עוד לפני שדיברנו על מה לאכול. את החלות שלי אפיתי כבר לפני כמה שנים, כשעוד הייתי צעיר, וערן התגעגע, מסתבר. גם אני – כשחלות יוצאות טובות תמיד יש מוטיבציה לאפות עוד פעם – הבעיה היא רק שזה לוקח מלא זמן, כי צריך להכין בצק, לתת לו לתפוח, ללטף אותו, לתת לו עוד זמן לתפוח, לקלוע את החלות, שוב לתפוח, ולאפות. מלא זמן לחכות לתפיחת הבצק, כאמור, אבל יש לו ריח מדהים. באמצע האפייה ביקשתי מליאור שיביא משלוחה מאבו חסן, כי לא יכולתי לצאת מהבית עקב האפייה. לאחר החומוס גם שיחקנו קצת סנוקר, ואז קצת נושיט, ואז הוא הלך הביתה.
בשש, בערך, ערן הגיע והתחלנו להכין את הבשר. אמא שלי ודוד אבשלום גם הגיעו זמן קצר לאחר מכן, כי דוד אבשלום ביקש לקחת את הסוכה שלנו אליו – שיוכל לבנות אותה בחג. הבעיה הייתה שהטלויזיה הייתה דלוקה ובדיוק התחיל נשק קטלני, ודוד שלי התמכר, אז אמא עזרה לנו בבישול הבשר לצלי. ואז חיכינו, והכנתי גם אורז, ואת הבסיס למנה הראשונה – שניצלונים תפוחים (בגירסת היין הלבן, לא הבירה). בשמונה מגיעים עוד חבר'ה, כולל אריק עם מצרכים לסלט, וקוויאר. לא משהו. האוכל היה ממש ממש טוב, כולל הבשר שליאור ואלון לא אכלו – למזלם היו השניצלונים התפוחים, שלדעתי אני אכין שוב מתישהו. היו מלא כלים לשטוף, ושיחקנו קצת נושיט, ועוד יצאנו. אני חזרתי אחרי מעט מידי זמן – כי הייתי עייף וכי לא מצאנו איפה לבלות, אבל עדיין היה כיף.
