בעודי נוהג בסאנסט בולברד, לא יכולתי שלא…

לא יכולתי הרבה דברים, בעצם. אבל נחמד לנהוג בכביש שמוכוון נהג ולא מוכוון הולך רגל . הקפצתי הבוקר את עמיה לעבודה, חצי שעה של נסיעה על סאנסט בולברד, חצי שעה חזרה, וכל מה שהיינו צריכים זה לקום בחמש בבוקר כדי להמנע מהפקקים. חוצמיזה שהיום זה ה-Sweet Sixteen שלנו – 16 חודשים ביחד, חודש ומשהו לפני הנישואין. ההזמנות עושות את דרכן גם ברחובות ארצות הברית, ואמא עומלת בארץ על עוגה ממש חמודה – ושוב תודה לשגיש. אפרופו אוטו, הוא לא של עמיה, הוא של האחראית שלה בעבודה, שהשאילה לנו את הרכב השני שלה, הונדה סיויק 86, מכיוון שבעזרת רישיון הנהיגה הישראלי החדש שלי אני יכול לנהוג כאן בלי רישיון בינלאומי. וגם אם לא, וכמו שאמר אלדין בסרטו הראשון – "אתה מסתבך רק אם נתפסת". הרכב משמש אותנו נאמנה מאז שאלנו אותו בשישי בערב – היינו כבר פעמיים בפסדינה, באיזה art fair, עזרנו (עמיה הרבה יותר, אני הרבה פחות) לברי ובטסי במכירת מוצרים של 3D (ותסתכלו על האתר של ברי), וקנינו כמה דברים נחמדים שם. בנוסף, היינו גם ב-KMART וקנינו דברים לבית, על איקאה פסחנו בינתיים, אבל היינו בכמה רשתות קמעונאיות ושוב ראיתי מוצרים בחבילות מסחריות, במחיר שווה לכל נפש. היינו גם באיזה מקום ש לאלכוהול, ויצאנו משם בנזק של 146$, אבל עם מלא אלכוהול איכותי – גלנפידיך 12, קטל1, גרנד מרינייה אדום, גלנליווט 12 ואיזה ג'ק חביב. אוטוטו הולך לחפש אייפוד, ובינתיים שיהיה לנו המשך יום נעים