איתי נתנאל

יום ראשון, וסוף סוף אחרי המון המון זמן – נירה, חברה של עמיה, מתחתנת. היא הייתה מאורסת המוני חודשים, כפי ששמעתי, ובחתונה הושקע תכנון קפדני. התוצאה הייתה יפהפיה, כולל מישהו שניגן בשופר בהגעה לחופה. לצורך העניין נסענו לחצר המלכה בצומת כנות, פגשנו קצת אנשים שעמיה מכירה ונהנינו. רב שנון השיא את הזוג – ואז מתחילים הריקודים. החתונה – חצי דתית וחצי חילונית, כך שעד המנה העיקרית רחבת הריקודים הופרדה ל-2 איזורים, גברים ונשים, וכל צד עשה שמח לקולו של אברהם פריד, ואח"כ, לקולו של אייל גולן ושות'. בשלישי ורביעי שגיש חברי ורעי, הרכש החדש של דקס ותל אביבי לעת מצוא, התארח וישן אצלי – שכן לחזור לבאר שבע כל יום זה לא פונקציה. אז בשלישי הלכנו לפליים, לערב של 1+1, ברביעי שגיא יוצא ואני הולך לנוח מוקדם, והכל טוב ויפה. איפשהו במהלך השבוע עלתה לאוויר רשת חברתית שעשיתי הרבה עבורה, EveryOne. קצת חבל שאני לא נהנה מספורט כמו מלבנות רשתות חברתיות, אבל נו שוין. אגב, Ynet פרסמו כתבה עם סקירה על רשתות חברתיות, ודקס נמצאים שם עם 4 קישורים (3 רשתות חברתיות: בוא'נה לצעירים, קפה דה-מרקר לעסקים ודקס שהיה כאן מזמן – וגם קישור למיימיוזיק של קוקה קולה). אפרופו מיימיוזיק – קיבלנו כרטיסים לכפר המוזיקה למשרד, ולא הלכנו. עמיה גם רצתה ללכת להופעות ביום חמישי, וגם לשם לא הצלחנו להגיע. עזבו, ישביטורנט :/ בחמישי הצלחנו לעורר דיון מעניין, אני ושני השגיא, כשישבנו בבית קפה וסיימנו עם חשבון של 76 ש"ח, ושלושתינו שלפנו כרטיסי אשראי. מי משלם את השקל הנוסף? המלצר שלקח את המגשית עם הכרטיסים לא היה מוטרד, אבל המלצרית שהעבירה את הכרטיסים בקופה כבר שאלה אותו מי משלם וכמה, והוא אמר "קחי מהכרטיס עם הציור הכחול (הכרטיס שלי – יש עליו ציור של מזל דלי). שגיא מעוז התחיל לפתח תיאוריות שלא כדאי להזמין כרטיסים יפים כאלה כי הם בולטים, אך בסופו של דבר הוא יצא חומוס – בין הכרטיס עם הציור שלי, והכרטיס עם ה"חבר" של שגיש – הוא קיבל את השקל הנוסף. ויי זמיר לו.