עיר הבירה^2

ירושלים אירחה, גם השנה, פסטיבל של עיר הבירה. לא זה התל אביבי, אלא אחד משלה, עם קצת יותר סוגי בירות ממה שיש בתל אביב (שיערך ב-15/16 לאוגוסט, עוד מעט, ככל הנראה באותו המקום ובאותה השעה). הבעיה היא שהמתחם היה קטן מידי, יחסית להרבה הסוגים, והספקים לא היו ערוכים לכל כך הרבה צמאים-לבירה, כך קרה שעד שהגענו נגמרו 1/2 מסוגי הבירות – ועד שקוקי הגיעה מאוחר יותר, נגמרו אולי 3/4. אגב, עליתי לירושלים עם דנה ושני חברים שלה – ניצן וסנדרה. גם עמיה אמורה הייתה להצטרף, אבל היא ויתרה על בירה ולהדריך אותי בנסיעה לטובת להישאר בבית בגלל חוסר חשק. טעמנו שם כמה בירות ישראליות, ולפחות הכהות הפתיעו אותי לרעה במתיקות שלהן. בסוף סגרתי על בירת העמק של מבשלת הגולן (מסיבות נהיגה), וכל השאר טעמו את כל השאר. בירושלים כמו בירושלים, כנראה, וב-23:00 נפסקה המוזיקה, והמקום החל להתרוקן. בלית ברירה נסענו לתוך העיר, למשולש פיצה בצ'ילי. סיימנו, הלכנו, מתחילים לרדת לכיוון תל אביב, והופ! עוצרים. מע"צ החליטו להשתלט על כל הכבישים הלילה, ונוצר פקק תנועה בכביש 1. אנחנו מתקדמים לאיטנו במשך כשעה וחצי בכביש שבדרך כלל עוברים אותו ברבע שעה לכל היותר. מידי פעם יש אקשן, כמו מכוניות שפרשו הצידה, נהגים שנרדמים על ההגה ואפילו החלפת נהגות באוטו לידנו – מה שזיכה אותן במחיאות כפיים (מה לעשות, היה משעמם). בנקודה מסוימת אפילו למדנו לשחק במשחק מוזר של ניחוש מילים, באדיבות סנדרה. בסופו של דבר הגענו הביתה עייפים ומאושרים. בשישי בבוקר, אחרי שקוקי ישנה אצלי, הלכנו לאבו חסן. ליאור הצטרף אלינו ועיכב אותנו, אבל זה ליאור, ואין מה לעשות. האמת, חומוס כמו תמיד, להוציא את העובדה שקוקי הייתה איתנו, וזה שהיה תור מפלצתי בכניסה. לסיום הבוקר עצרנו בשר המשקאות, לחדש את מלאי האלכוהול.