פאפאגיו

בהחלטה של רגע, אחרי שהבעתי את רצוני לאכול בשר, ערן הציע ללכת לפאפאגיו בשישי. לאור כמה אילוצים, החלטנו ללכת די מוקדם, ב-17:00, כך שזו הייתה ארוחת ערב מוקדמת. ליאור התעקב לאכול את החומוס שלו באבו חסן בצהריים, למרות שידע שאנחנו הולכים לאכול בשר, וכך יצא הסיכום הרשמי של הארוחה בפאפאגיו – הגענו שבעה, היינו רעבים, יצאנו שישה. פשוט ליאור ברח אחרי כחצי שעה, כשהבין שהוא יכול לאכול בשיטת השיפוד הרץ (רוץ שיפוד רוץ) או לא לאכול בכלל. כך יצא שנותרנו שישה: אני, עמיה, אריק, ערן, איילי ואיציק (שגם הוא חוגג יומולדת ב-18 לפברואר, כבר 21 שנה). הבשרים, בעיקר הסינטות, הגיעו לשולחננו די מהר שכן היינו מהיחידים במסעדה. בסוף הארוחה גם היו קינוחים, וגם פאשלה של המלצר – הוא חייב אותנו גם על הארוחה של ליאור, למרות שזה לא אכל. עדיין יצאנו עם חשבון של מעל ל-1200 ש"ח, אבל היה טעים מאוד.